על בוסתנים וחלומות

על בוסתנים וחלומות

לפני כמה שנים בתקופת השיא של הקורונה, כשראינו לאן הדברים הולכים, נמלטנו באלגנטיות לקוסטה ריקה.

אחרי שנרגענו קצת בכפר קטנטן על הים.

המשכנו לטיול שכלל סיורים בחוות פרמקלצ'ר .

הנופים היו יפיפיים, מלא מים בכל מקום ושלטים   SE VENDE

כמעט קנינו אדמה, אבל הרגשנו שאת החלום הזה על אדמה רחבת ידיים שנוכל לשתול בה מלא עצים, אנחנו רוצים להגשים בארץ.

ועם זה חזרנו...

הדבר הראשון שקרה שבאורח פלא קיבלנו אפשרות לעבד 5 דונם של שטח חקלאי

 הדבר השני שקרה היה שהתגלגל אלינו הפלייר לקורס בוסתנאות מסורתית, אמרתי לאורי:

אם אתה לא הולך, אני הולכת.

הוא הלך וזה מה שקרה בשנה האחרונה:

נטענו 90 עצי פרי, מתוכם 50 עצים ננטעו ונזרעו בשיטה מסורתית, כך שהעצים האלה, אחרי כמה שנים של השקיה, ידעו לחיות גם בלעדנו.

זה אחד הדברים הכי משוגעים שעשינו יחד וגם הכי מלאי תקווה

אני מאוהבת בשטח הזה

מצד אחד נוף לכנרת, מהצד השני ההר של אמירים.

מרגיש כמו שומקום ובו זמנית כמו מרכז העולם.